פוסט מתבכיין וזה לא הופך אותו לפחות צודק על היחס למורים בתרבות העממית בישראל

לפני כמה שנים היתה איזה תחרות קריקטורות של ארגון המורים או משרד החינוך או איזה משהו ארכאי שדורש שינוי קיצוני אחר. שלחתי את שני הציורים המצורפים בזה, שבעיקר מבטאים את היחס הנוראי שאנחנו מקבלים מהסביבה על היותנו מורים. לא זכיתי אפילו לתשובה של "מצטערים, אך היצירה לא נבחרה, בהצלחה בהמשך" המוכר. כאמור, גופים הזקוקים לשינוי. אני לא יודע למה לא נבחרתי, אבל אני רוצה להאמין שזה בגלל שאני "מוריד" - אני משתמש בציור כדי לבטא ביקורת, ולא ליצור מיצג אופטימי שמוסיף רוח ושקט תעשייתי. אולי סתם לא אהבו. כאמור, אין לי מושג. אבל אני עומד איתן מאחורי הציורים האלו גם שנים אחר כך (אם כי הביצוע לפחות באחד מהם לא מספיק וואו). 

בתור מורה יש מעט מאוד ברים שיוצרים תחושה של ייאוש כמו היחס מהסביבה אל המורים. בואו נעשה את זה מעניין. גגלו את המילה "מורים" או אפילו יותר טוב "מורות", ובגוגל תחפשו רק חדשות. אני שם כסף שברוב הכתבות יכללו הנושאים הבאים: מצד אחד, הצגת המורים כאומללים - השכר הנשחק, חוסר הכבוד מצד ההורים לצד מקרי אלימות או השפלה של מורים, והקושי לתפקד בכיתות. מצד שני, נמצא את זה שהמורים הם טיפוסים נאלחים חדלי אישים שכל מה שמעניין אותם זה החופשים - שוב יש שביתה ועל מה, כאילו מה נסגר אתכם, חוסר ההצלחה של התלמידים כתוצאה מזה שהמורים לא טובים מספיק (אין מספיק תארים, שזה כמובן מאוד חשוב, מורים לא מתאימים וכו'), הצגת פשלות מביכות של מורים בבתי הספר, והצגת המורים כטפשים וטכנולוגיים הרבה פחות מילדי בית הספר. אחרי שעשיתם את המשחק הזה תחזרו לכאן. כך ייראו הדברים גם בסדרות הטלוויזיה, הסרטים, הספרות.. זה הרוב המוחץ. אין לי ספק. תבדקו אותי. אל תאמינו. 

לא ממש יודע מאיפה זה התחיל. בחקר התרבות העממית כבר לא ממש שואלים את השאלה הזו, היא לא ככ מעניינת. לא כזה משנה מהו ה"אורטקסט", מהו המקור. מעניין יותר למה אנשים ממשיכים לאמץ את האגדה/מעשייה/טקס או ווטאוור. מה זה נותן להם. על איזה מרכיב פסיכולוגי זה יושב. כאלה. לא חקרתי. אין לי דעה נחרצת למה זה הפולקלור. למה יש ממש רצון תמיד להציג את מקצוע המורה כמקצוע נוראי, באשמת המורים ושלא באשמתם. אני כן יכול לומר איך זה משפיע. והתשובה הפשוטה היא שזה מבאס. אני אוהב את העבודה שלי. באמת. כיף לי ללמד בדרך כלל. אני מרגיש שהתנאים לא מדהימים אבל יש בהם גם הרבה יתרונות. המשכורות כנ"ל. העבודה קשה, אבל לא בהגזמה. ובא לי שגם בתרבות העממית הישראלית יראו את זה ככה. אבל כרגע מקובל לראות במורה איזה יצור חדל אישים אומלל שצריך להילחם בשיניים על מקומו העולב ולשם כך הוא דופק את "כולנו". חלילה לא תראו כתבה על מורים שמצליחים לסיים שנה למרות כל הסיבות בעולם לא להצליח בזה כי היה פאקינג מלחמה או על מורים שמצליחים להחזיק מעמד בצפון או משהו. זה לא. 

אז יש לי בקשה מכם, אם אפשר. בפעם הבאה שאתם רואים כותרת בערוץ החדשות או ברשת החברתית שאתם מתבוננים בה עם משהו על כמה ההוראה בישראל נוראה, אל תקליקו. אם אתם נכנסים לשיח על כמה נורא המצב של המורים בישראל, אל תשתפו פעולה. אם אתם פוגשים מורה, אל תפתחו את השיחה ב"וואי, קשה לכם, מה?" ("לא כי אצלכם בהייטק/משפטים/ראיית חשבון/גביית פרוטקשן נשמע שהכל מושלם. תגיד כבר הוציאו את התפקיד שלך משימוש בגלל הAI או שעוד לא?") אפשר לדבר על המקצוע הזה מהצדדים החיוביים שלו. אולי, בין היתר, זה יגרום לפחות אנשים לעזוב אותו כ"כ מהר. אני משוכנע שביום שאני אומר "אני מורה" ולא אקבל את המבט המאוכזב הזה של "לא הצלחת בחיים מה", או את ה"וואו, כל הכבוד לכם איך אתם עומדים בזה אני לא הייתי מצליח זה ממש קשה איזה סיוט יא מסכן (לא ברור לי איפה נגמר הטקסט ומתחיל הסאבטקסט תחליטו לבד)", ויותר הערה, וואלה, זה ישתלם לכולנו. בחיי.

ושלא יובן אחרת - צריך לפרק את משרד החינוך לגמרי ולבנות מחדש כמשהו הרבה יותר קטן שרק מחליט מהם לימודי הליבה באופן כללי ובוחן שבתי הספר מלמדים אותם כדי לתקצב ולבחון בבגרות, מעבר לזה שישאירו למנהלים ולמורים. זה ישחרר מיליארדים שצריכים להגיע להקטנת כמות הילדים בכיתות ולאפשרות של מתן בונוסים ביד המנהלים למורים שייראו מצטיינים בעיניהם או בידי הקולגות וככה יהיה תמריץ כלכלי גם להיות מורה טוב. אין זה בזה שום דבר פסול והגיע הזמן. גם כל דרך אחרת לתגמל מורים שהיא לא רק וותק זה אחלה. נכון. צריך שינוי רדיקלי. אבל בואו, זה לא ממש בשליטה שלי. בינתיים, אל תבאסו. זה מחלחל. והיתה ח*א של שנה להיות בה מורה (לא רק מורה, ברור, אבל בסוף הרבה מתנקז אלינו), אז אני והקולגות שלי ישמחו לקצת פרגון. (לא כאן בפוסט, בבקשה. ממש לא. בכללי.)

תודה.