כל הזכויות שמורות לחגי נוימן

כל הזכויות שמורות

יום שני, 26 בפברואר 2018

מהפכת התקשורת

שמעתי לא מזמן בפודקאסט המעבדה של גיל מרקוביץ' (שכבר הוזכר פה בבלוג) את פרופסורה דפנה הקר שדיברה על חוסר הסובלנות שלנו כחברה לקבל את מי שרוצה פשוט להיות לבד, בלי בן או בת זוג. אנחנו מחליטים עבור כולם שהם צריכים להיות בזוג וככה מנהלים את החברה. וזה שיש אנשים שלא מתאים להם הסידור הזה, שאת השייכות הם מעדיפים להפנות לקהילה או חברים ולא משפחה גרעינית עצמאית, זה לא בא בחשבון. וזו אמירה מאוד מדויקת.
מאידך, אני מכיר כל כך הרבה מקרים של התערבות פרוגרסיבית, לפעמים אגרסיבית, של אנשים בחיי זולתם, שהובילה לזוגיות מאושרת ומצמיחה, ככה ש.. לא יודע מה דעתי בנושא.
ועוד כמה נקודות:
1. אז צורי חוזר. ומתוכנן גם קאמבק לנעבכמן.
2. היתה לי התלבטות אם לא לעשות את זה הפוך. שהגבר הוא המניפולטור והאשה יוצאת לדייט, סתם כדי לשבור את ההבניה וכל השיט הזה. אבל את נאורה אני לא מספיק מכיר ועל הרעיון צורי ישב בול.
3. אני מתלבט אם לעשות לזה פרק המשך. אשמח לחוות דעת לכאן או לכאן.

7 תגובות:

  1. מי זו ליד צורי? אמא שלו או ידידה..? (או משהו אחר?)

    השבמחק
  2. תגיד לנאורה שהיא שיחקה אותה שהיא שכנעה אותו בזה תוך כדי שהיא משחקת בפלאפון

    השבמחק
    תשובות
    1. היא נראה לי בדיוק מסמסת לחברה. היא פשוט ממש זריזה. אבל אני אמסור.

      מחק
  3. נוימן,התנועה בין הכללי לאישי ובין המדע לרגש הופכת את זה למעניין ומפתיע.
    אני בעד עוד פרק.
    ומאוד אהבתי את הצביעה בשני התמונות האחרונות :)

    השבמחק
  4. זה נהדר :-)
    נראה לי שהעניין הוא לא "ללחוץ או לא ללחוץ", אלא להיות קשוב.
    מסביבי הרוב רוצים זוגיות.

    השבמחק