כל הזכויות שמורות לחגי נוימן

כל הזכויות שמורות

יום שישי, 30 בדצמבר 2011

אז מה את בוחרת?

וואלה, גם לי בא פעם קריקטורה על דברים בתקשורת!

כל הנושא הזה הביא אותי להתעסקות מעניינת עם הזהות שלי (הוי, ההנחיה בגשר מחלחלת אלי שוב). 

מצד אחד, ודאי שאני מהנאורים והפלורליסטים שרואים בהתנהלות החרדית שמפרידה את עצמה לדעת משהו מבחיל. ממש החפצה של האישה. מי מתגרה ממרפק?! זה מראה שכל מה שאתה רואה באישה זה מין!
מצד שני, אני דתי מאמין ושומר מסורת (בעיקרון) שחושב שהמתירנות שיש בצד החילוני לא מקבלת את הביקורת הראויה:  הרי ברור שיש כאן צביעות, האם לשים בחורות בלבוש מינימלי בפרסומת למיקרוגל זה צעד שמורה על כבוד למין הנשי? ומעל הכניסה לתל-אביב שם באיילון זה מכבד? ולמה כל הנשים בסרטים של הוליווד נראות כמו דוגמניות אנורקטיות? למה אין כמעט נשים מבוגרות או מלאות יותר? זה מראה שכל מה שאתה רואה באישה זה מין!

אוי, זה נורא! אני לא יודע מי הרעים ומי הטובים כי יש כאלה בשני הצדדים! איך איש קומיקס שכמוני יכול לחוות דעה בלי שיש רשע מחד וגיבור על טוב מאידך? למה החיים מורכבים?

(זו אולי הסיבה ש"שר הטבעות" כל כך תפס: שמה, ובסרט יותר מהספר, גם מי שנתפסים כטובים מלאים בלא מעט רפש. )

יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

חנוכה שמייח

לרגל חג החנוכה, קומיקס מיוחד שנעשה לחג החנוכה.

לפני שש שנים.

בתקופה שעוד הכנתי קומיקסים עם עט פיילוט (בקומיקס אחר כך גיליתי את הארטליין והקליגרפיים. זו הייתה תקופה. ילד! תנמיך את המוזיקה שם! מה זה הרעש הזה בין 2 ל4?! ילט! באמת, זה נוער זה, זה בררה)

אח.. הנוסטלגיה....

(אני מצטער מראש, אך הפאנץ' של הסוף הוא בעיקרו בדיחה פנימית בישיבת נתיבות. הייתי אולי משנה, אבל... לא.)


יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

למה גם איש ההלכה בודד?



לכל מי שקרא את ההתחלה של "איש ההלכה" והחליט שזה לא בשבילו, הקומיקס לא מוקדש לכם. לא בא לי להקדיש.

ובאמת, מדוע איש ההלכה נשאר בודד, יחד עם איש האמונה?

אולי כי ההלכה התקבעה על ידי ספרים מלפני מאות שנים ומאז החתם סופר נהיה כמעט בלתי אפשרי לעדכן אותה? אולי כי לאכול ירקות בלי תולעים זה כמעט כמו לנשום אוויר בלי פחמן דו חמצני כשאתה עובד בחניון (יש מסכת חמצן של גוש קטיף?)? אולי כי כל מה שקשור למין נהיה אסור? אולי כי בהעדר מנגנוני הקלה הולמים ההלכה הפכה לכדור שלג שרק הולך ומוסיף הלכות, ולכן גם חומרות ואיסורים? ואולי כי זה פשוט לא מספיק מגניב ובסרטים ובסדרות זה רק מעיק על הדמויות? ואולי כי אנחנו בדור שכולו חייב כסף לאי אלו נושים ולמי יש זמן להתפלל שחרית במניין או למי יש כח ללכת למניין במנחה? ואולי... ואולי לא היו הדברים מעולם?

מי יודע. נראה לי שצריך לשאול את הרב סולובייצ'יק. ולמי שלא דובר אנגלית ולא דורש אל המתים, אתם תמיד תישארו בסימן שאלה. מוּההההההההה!!!! (צחוק מרושע מבית היוצר של חבר שמפאת כבודו לא אזכיר את שמו, רק אומר שהוא מוביל אל הנחל הראשי והוא דר באילנו משנה לשנה).

אה, ואני בכלל לא קראתי את איש ההלכה, הספיקה לי פסקה אחת שמישהו הראה או-אז בישיבה. 

יום רביעי, 14 בדצמבר 2011

"גאות ושפל" - פרק ראשון של הסדרה ב"אותיות", מקור ראשון

מקווה שתאהבו, אם כי, האמת להאמר צריכה, זה לא ממש לגיל קוראי הבלוג...

בכל זאת, זה מיועד לקוראי "אותיות", אז אם יש לכם אחים קטנים אחיינים ושות'...

שאר הפרקים יופיעו עם הזמן, בעזרת ה', בhttp://geutvashefel.blogspot.com/.

בכל אופן, תיהנו.


פורסם ב"אותיות",  עיתון הילדים של מקור ראשון. 

יום שני, 5 בדצמבר 2011

דרך שאין לה סוף


גם אני קצת מאוכזב מהצביעה. אין, אני צריך ללמוד את זה.

ובכל אופן, רק אוסיף שצבע השיער של הכלה הוא מחווה לנהוראי אליקים (והוא יודע למה), המוכר הוא מחווה לשמוליק שילה ז"ל, שמיל מרחוב סומסום למי שלא מצלצל לו מוכר, שנפטר לא מזמן. היה בן אדם יקר, ואחרי שפגשתי אותו בתור ניצב זוטר על הסט של "הערת שוליים" הבנתי שהוא באמת בן אדם נחמד, ולא רק שחקן טוב. והקומיקס כולו מחווה ל.. טוב. נחשו.