כל הזכויות שמורות לחגי נוימן

כל הזכויות שמורות

יום שבת, 31 במרץ 2012

יש דברים שלא צוחקים עליהם! (?)

(כן, זה ממש אח של זה.)

אחד באפריל שמח לכולנו.

אה, ואני לא חושב שיש דברים שלא צוחקים עליהם. השאלה רק באיזה פורום עושים את זה... אבל דיי. 

יום שלישי, 20 במרץ 2012

נאו נתיבותיזם

הישיבה בה למדתי במסגרת ההסדר דגלה מאוד במשפט "שכל מעשיך יהיו לשם שמיים".
 כן. 

כחלק מערב הבוגרים הנעשה בקרוב הגה אחד מחברי, שכבר נזכר כאן, הלא הוא ד. פ. ק. (כן כן, אלו ראשי התיבות של שמו שנתבקשתי כי יישאר עלום), לעשות כמה סרטי פרומו, ככל הנראה בהשפעת וניה היימן וסרטי "בירה שפירא", שזכו להצלחה הוליוודית רבה, בעיקר בזכות הכוכב הראשי בסרטון הזה. אף אני מופיע בסרט אחד, בהופעתי הראשונה בערוץ הנצפה בתבל, הלא הוא היוטוב. לסרטים האלו, כראוי לשוברי קופות (צדקה), נעשו גם מחוות

אז הנה עוד הומאז' לסרטים האלו.  
ועל זה אמר איש מוזר (רמז, זה אני): ריאליסט חי במציאות. אידאליסט חי במציאות שבה הוא היה רוצה לחיות.

יום רביעי, 14 במרץ 2012

"צורי ואיתי" - גם הם היו פעם ילדים

בעקבות בקשה של העורכת שלי באותיות הכנתי לעיתון שהיה לפורים קומיקס מיוחד לפורים.

הגיוני, כי זה פורים.

באופן טבעי הלכתי לגיבורים האהובים עלי, הלא הם איתי נעבכמן וצורי.
אז אם אורי פינק, די מי שממנו למדתי להכין קומיקס (הוא ואביב אור) עשה ל"זבנג" את "זבנגלה", זה נחשב בגדר האח הקטן של חיילינו הגיבורים - מדור ביני"ש - בין לבין. (מה שכן, אורי יותר עקבי ממני בשמות של הספרים. או אולי פחות יצירתי?)
משפחה של חבר שלי, עשיראמיץ שם בדוי, מאוד אהבה. פנחס עשיראמיץ, הנציג שלה, דאג להודיע לי את זה רשמית בטלפון.
ומה אתם אומרים?
(משימת אתגר תינתן למטה)

משימת אתגר: מצאו 3 פרטים נסתרים חביבים בקומיקס (מתוכם אחד כולל כמה עניינים).
וקצת מאחורי הקלעים:
אני גם חושב שהכי חמוד זה הילד בתחפושת טיגריס שצועק "מלחמת תחפושות".
הגננת היא השתקפות של הגננת שהייתה לי, אבל יש מצב טוב שהיא לא ממש דומה כי אני לא באמת זוכר הכי טוב איך היא הייתה נראית.
גם הדרך שבה הולכים צורי ונעבכמן הצעיר זה השביל שבו הגן שלי ממוקם, רק שהם הולכים בכיוון ההפוך ממנו אני הלכתי.

אפטר פורים שמח!

יום רביעי, 7 במרץ 2012

פורים לנו, ואני דווקא זוכר.

אולי אחרי אי אלו ליטרים של אלכוהול גם אני אשכח את הכל, אבל בינתיים אני מעדיף לזכור את הקומיקסים הישנים שעשיתי או אז בימים על פורים. הם נראים לי די מוצלחים גם היום. שנאמר: 'מה לא ככה?'.

אז הראשון מלפני שש שנים: (יש כאן בדיחה פנימית מהישיבה שלי לקראת הסוף, גם מי שלא מכיר אני משוכנע שהוא יתמודד עם שתי משבצות שהוא לא מבין)


והשני מלפני ארבע: 


הוי, אין על השילוב בין גיבורי על לביני"שים. וכמו שנאמר ב"החיים זה לא הכל" - וטוב שאין. 

פורים שמח ומלא השתוללות כרימון!