מומלץ לשים ברקע את חיית המתכת של מאיר אריאל (הקאבר או המקורי) או לחילופין את סוף העולם של אביב גפן (זה שהוא לבד וזה שהוא עם בדואט עם ההוא שעשה את הקאבר לשיר הקודם, מה שבא.)
תודה לשי סמנה על הרחבת האופקים ששדרגה את הציור, ולסימפסונס על סצנה בלתי נשכחת מפרק בלתי נשכח, הספיישל טנקס גיווינג ההוא שבארט בורח מהבית ומדמיין מה יהיה אם הוא יחזור (Bart vs Thanksgiving).
ותודה גם ללוקי, הרע ההוא מהאוונג'רס, שהציע את הרעיון המגניב שהחירות לבחור היא הכלא הנורא מכולם, ולמעשה השיעבוד הוא החירות, או כמו שביטא זאת רבי יהודה הלוי: עברי הזמן עבדי עבדים, עבד ה' או לבדו חופשי (הופיע ככותרת לכרם שלי בביכורים).
חבר שלי סיפר לי על ניסוי שבו נתנו לשתי חנויות אתגר למכור ריבה: באחת היו שישה טעמי ריבה ואילו בשניה 24. זו עם ששת הטעמים לקחה בסיבוב. כשיש יותר מדי בחירה אז אי אפשר. אין, צריך איזה רודן גדול ומניפולטור שיגרום לכולנו לעשות כרצונו בלי החופש הארור הזה.
ולמרות השם, זה לא פוסט פוליטי בכלל.
Or is it?
ויקטור פרנקל קורא לזה "הבריחה מחופש" אם אני לא טועה
השבמחקחוץ מהרעיון עצמו שהוא חזק, אהבתי את שדרוג האיור! הקווים הבהירים יותר עושים לו הרבה יותר טוב. רוצה לפרט קצת איך עבדת?
השבמחקחוץ מהרעיון עצמו שהוא חזק, אהבתי את שדרוג האיור! הקווים הבהירים יותר עושים לו הרבה יותר טוב. רוצה לפרט קצת איך עבדת?
השבמחקבשמחה. כלי עפרון בצבע בורדו כהה, כשמלמטה כלי מכחול מפלטת צבעים שהשתדלתי שתתאים לאופי הגרומי של חלום הבלהות, כשהפילטר נהיה כהה יותר ואדום יותר כשהחלום מתקדם. ההצללות הם פשוט הוספה עדינה מאוד של שחור בכלי המכחול, כנ"ל עבור מעט ההבהרות שיש כאן, רק שבלבן, כמובן.
מחקאני אוסיף שהפונט המקורי, שנמצא בטקסט שהם אומרים יחד כשריד, יותר התאים, אבל קשה לקרוא אותו באינטרנט...
ותודה רבה!
אותי מסקרן מה הפוסטר שיש לנעבכמן מאחורי הראש כשהוא מתעורר.
השבמחקאני אגלה כי אין סיכוי לדעת - זה התחלת השם של הסופר וילן שמופיע בקטע שאחרי הקומיקס.
השבמחקבהמשך לשאלה של יונתן, ההוא שעובד שעבודות מזדמנות קשור אלי?
השבמחקכשהם צוחקים הצביעה מזכירה קצת את זבנג, אהבתי את זה.
תכלס זה די אני, דווקא. אבל אולי, התת מודע זה כמו ביודעם, בסופו של דבר.
מחק