בירה שפירא - בירה לכולם

אני אמנם לא מאנשי הקולנוע (לפחות לא כרגע), אבל יש לי את הדרכים שלי לעשות מחוות, ובעקבות הסרטונים המוצלחים של וניה היימן בפרסומות לבירה שפירא (הנה הלינק לערוץ שלהם ביוטוב - לא לשכוח לחזור לפה אחרי זה!), הנה המחווה שלי:

אחחח..... לו זה היה מותר חוקית וחברתית...

בקטע טוב!..

שחקנית: נאורה שייפנמן
ניצב: צורי
שפירא: בירה לכולם. למרות שתכל'ס אני מעדיף גולדסטאר. 

למה לסחוב באמת?

בעקבות הפרסומות של "תמי בר"  (יש לה מלא וריאציות):

דבר נוסף שהפרסומת הזו מזכירה לי זה סיפור ששמעתי פעם מאיזה רב גר בלונדון:

כשהתחיל כל הסיפור עם החלל, אחת הבעיות שהיו לאסטרונאוטים או לקוסמונאוטים (תלוי מאיזה צד של מסך הברזל אתה נמצא) היא הכתיבה: העטים עובדים בזכות כח המשיכה, דבר שבחלל פחות עובד. האמריקאים הוציאו 300,000,000 דולר על פיתוח של עט שיוכל לעבוד גם כשאין כח שדוחף את הדיו כלפי מטה.

הרוסים לקחו עיפרון.

בברכת שלא נהיה-כמו הסתומה ההיא שאת שמה אני לא זוכר שהתלהבה מזה ש"בתורכיה אפשר לשתות מים ישר מהברז!" כאילו איזה מים נראה לך ששמו בבירה ששתית אלף פעם, מי-עדן?!

ושבוע טוב.

מלחמה ושכירות

(לחצו על התמונה על מנת להגדיל)

תודה ליונתן שרייבר על העזרה!

בסרט "ממלכת גן עדן", שמראה תמונה פוסט מודרנית של מסעי הצלב לירושלים, נחתם הסרט בתשובה של סאלח א-דין לשאלה של המפקד הנוצרי (שמגלם אורלנדו בלום)  "מה ירושלים שווה?". התשובה היא "כלום. הכל."

זה בהחלט מעניין, ואפשר לדון בזה.

הלוואי וזה היה המצב גם היום. אבל היום... אני מאמין שאפשר לנקוב סכום מאוד מדויק וירושלים אכן תהיה שווה לו. לפחות מנקודת מבט נדל"נית.

פרסמתי בפייסבוק לפני כמה ימים פוסט שמתאר את המצב הדי עגום של עתיד העיר הזו, שכמו מקומות רבים בישראל, גם בה המגורים נהיו בלתי אפשריים כמעט, ובה יש עוד כמה בעיות שמחריפות את המצב הרבה יותר. וחלקן קשורות לתאוות בצע שונות ומשונות של גורמי ממשל ואנשים בעלי הון שהאכפתיות שלהם לנושא באה ביחס הפוך לכמות ממונם (שזה די שכיח, בעצם). חבל, זו הבירה. חשבתי שבגללה נקראה התנועה שתקעה אותנו באמצע מלא ערבים עוינים ובאוגוסט של 40 צלזיוס "ציונות".

השאלה היא האם יש משהו לעשות, או כמו שאמרו הדג נחש: אין פתרון לזה.

כאחד שמגיל 0 משוטט ברגלי בעיר הזו, המחשבה שככל הנראה אין הרבה סיכוי שבבגרותי אוכל לקנות בה בית משלי די מעציבה.

שרידות בדייטים - האבולוציה

מי מכם שצפה/תה בקומיקס הזה: 

(לצורך הגדלה אפשר ללחוץ על הקומיקס)

(כבר הופיע כקומיקס הרביעי בפוסט הזה.)
ודאי עלה על בעייתיות מסוימת. אל דאגה, היא באה לפתרונה כאן, בפרק המשך קטן:

כי אין מה לעשות, הזמן עושה את שלו, ורק המתאים שורד. כה אמר הגר"ץ' דארווין זיע"א.
וככה, מי בכלל צריך אדמנטיום.

או כמו שאמר ישעיהו איזה שבע מאות פעם: הוי.

הוא גנדלף הוא מגנטו הוא איאן מק'קלן - פוסט מדמיין לאוהבי קולנוע

זהירות! הפוסט הבא דורש קצת ידע בסרטים מוכרים בהוליווד. מי שממש לא בעניין שלא יכעס על זה שהוא לא מבין.

עוד מעט יצא הסרט "הוביט". זה די מרגש. הספר מאוד חמוד, גם אם במקורו היה מיועד להיות סיפור לפני השנה לבן של טולקין, ואת שר הטבעות ראיתי כל כך הרבה פעמים (אם כי קראתי רק פעם אחת) ככה שזה ממש אירוע.

בליבי אני נוצר פנטזיה. שפעם אחת, נגיד, כשבילבו כמעט נאכל על ידי הטרולים, גדנלף פתאום יופיע, יחליף את הכובע המחודד בקסדה המבודדת, ילבש גלימה אדומה במקום זו האפורה ובאמצעות כח מגנט יעיף כמה חרבות בליבותיהם הנרפשים, ואז יגיד לעצמו: "אתם שייכים לעבר, בני אדם ארורים. אנחנו המוטציות זה העתיד." כי מה, הוא גם מגנטו!

זה גם יכול לקראת בטעות, האיש המגלם את הדמויות, איאן מק'קלן האדיר, כבר לא צעיר. יכולים להתבלבל לו הטקסטים. אם, נגיד, בעזרת ה', יעשו את הפרק הרביעי בסדרת הסרטים "X-MEN", אולי יקרה משהו כזה:

ואם כבר מדברים על הדמות מגנטו, אותו אחד שעושה את מגנטו הצעיר בפריקוול לסרטי האקס-מן, "X-MEN First Class", הלא הוא מייקל פסבנדר, מגלם גם את קרל גוסטב יונג ב"שיטה מסוכנת", ושם הוא פוגש דמות נוספת מ"שר-הטבעות" - ויגו מורטנסן, הלא הוא אראגורן המלך. איזה מגניב אם במקום לריב ולהתווכח בתשדורת מכתבים איטית הם היו עושים קרב! למרות שברור שמגנטו היה מנצח. מה יעזור לשפץ את החרב ההיא נגד מגנט-ו? או שאולי הרוחות רפאים יעזרו לאראגורן גם הפעם? או שהנשרים יעזרו לו?
ומייקל פסבנדר גם עושה את הלוטנט ההוא בממזרים חסרי כבוד, שם הוא נפגש בבראד פיט שמפקד על הכח.
נראה שבראד דווקא מערב בין הדמויות שלו בסרטים השונים: בראד מגלם גם את אכילס. ואם חושבים על זה, את הקולנוע בממזרים חסרי כבוד הרסו בסוג של סוס טרויאני! וגם ב"Fight Club", הרסו את העיר בסוג של סוס טרויאני, שהרי כל החברים במועדון הקרב היו סוס טרויאני במגדלי האשראי! אז בראד באמת מערב בין הסרטים...

טוב, לא להתפזר.

רק חשוב לציין שלפעמים זה מטריד. למשל בסרטי טרנטינו, שאצלו הדמות של השוטר המושתל ב"כלבי אשמורת" הוא גם הפושע העלוב ב"ספרות זולה"! הרגע אהבתי אותו, בסצנה בלתי נשכחת, ושניה אחרי זה הוא אפס, סתם פושע כלומניק! או זה שהוא לקח את באטמן - ואל קילמר -  להיות שוטר מטומטם ולידו את ראש המאפיה רוברט דה-נירו להיות מסומם חסר שליטה עצמית?! חוצפה!
והכי נורא, זה שהאבא האוהב בסרטי "לשחרר את ווילי", איש באמת נפלא, מייקל מאדסן, מבצע את הסצנה האכזרית ביותר שראיתי בימי, כפושע פסיכופת ב"כלבי אשמורת"?! זה כבר לא מגניב, זה מטריד. איך אני יכול לאהוב שחקנים ככה?! לטרנטינו באמת אין גבולות בקטעים האלו. שיתבייש.
אבל זה לא מגיע לבגידה הגדולה מכולן: המפקד הנערץ מהסדרה שלא הפסקתי לראות בתיכון, ריצ'רד ווינטרס מ"אחים לנשק", הלא הוא דמיאן לואיס, הולך אולי לבגוד במולדתו ארה"ב ב"הומלנד"! אבוי! לשם כך מכרו להם את הסדרה הישראלית חטופים? בשביל שהם יעשו את זה לגיבור נעורי?

איזה מזל שיש שחקנים שתמיד עושים תפקיד דומה. ברוס וויליס עושה את אותה דמות פחות או יותר ב"ארמגדון", "12 קופים", "ספרות זולה" ו"מת לחיות". האריסון פורד לא שונה בהרבה בין "אינדיאנה ג'ונס" ל"איר פורס 1".
צריך גם כאלו. שנדע שהוא הטוב ואפשר לסמוך עליהם שהם יעשה את העבודה וינצחו את כל הרשעים.

זה המקום לשתף, בבלוג תמיכה, מקרה שבו שחקן ששיחק דמות שהערצתם פתאום עשה דמות בזויה, או לחילופין, לציין מקרה שהייתם רוצים חילופי תפקידים: שבסרט מסוים שחקן יחליף בין הדמויות שהוא עושה, כמו שתיארתי קודם לכן עם איאן מק'קלן או מייקל פסבנדר. 
אולי אני עוד אצייר את זה...

מזל טוב! סיימתי את גאות ושפל!

בשעה טובה ומוצלחת, סיימתי את פרקי "גאות ושפל". ברוך המקום.

אינני יודע אם זה מעניין, אבל החלטתי לעשות דף "גאות ושפל origins", או במילים אחרות, מאיפה עלה לצייר דווקא כך את הדמויות. אם לא מצוין אחרת, כל הקישורים האלו נעשו בלא מודע, מה שהופך את כל זה לניסוי פסיכולוגי מעניין, לאוהבי הפסיכולוגיה מבינינו.

אז הנה זה בא. מי שקרא חלק עשוי ליהנות. אבל תכל'ס כנראה שלא קראתם, אז אני אגיד שהיה מהנה להכין, לפחות...
(לחצו להגדלה)

גם אני בארמדיל!

טוב, אמנם רק כאורח, אבל עדיין: לי זה מרגיש נקודה כיפית.

אז זה הקישור: http://www.armadil.net/work.asp?id=434

ומי מכם כבר בטח ראו את הזה כחלק מהפוסט הזה: http://chagaiav.blogspot.co.il/2012/02/blog-post_28.html

האמת ששני הציורים היו מיועדים, ויוני שלמון חשב שהשני מגזרי מדי. ובצדק. אם כי אני אוהב גם אותו.

כאן ההזדמנות לומר: יוני, תודה רבה. על כל הייעוץ. מי יודע, אם יצא ממני משהו בסוף (מעבר למזון רימות שזה יצא מכולנו) אני משער שיהיה לך בזה חלק לא מבוטל.

ובקרוב, פוסט מרגש נוסף. 

הצמד האולטימטיבי 2

כי הבטחות צריך לקיים.

ולכל מי שבחירתו לא נכללה, אנא, סלחו לי בימים הנוראים, בימים הנוראים.