תמונות ממרתון ירושלים שלי

הי! גם לי יש תמונות מרתון!

חסרונות

וואו. זה היה כמעט כמו לידה, כולל כאבי בטן. אבל בסוף הצלחתי לייצר עוד קומיקס נעבכמן, אחרי שלוש שנים. עלה בהרבה בריאות. לא יודע אם שווה את זה. תודה ליעל מסינג דני קינרייך וריקי.
היה לי ממש קשה לכתוב כי אני כבר לא מכיר כל כך את נעבכמן. יהודה גזבר שאל אותי לפני הסרט ד' שלי למה אני לא עושה עליו. לא הבנתי את זה אז, אבל ההרגשה היתה אותו דבר - כי הוא כבר לא בא לי טבעי. כי אני צריך לנבור בתוך חוויות קשות מהעבר שלי כדי ללקט אותו, ובגלל האופי שלו, לנקות אותן טוב טוב, להקליל אותן,  ורק אז יש סיכוי שזה יצא נעבכמן טוב, כזה שקצת חינני, משעשע וחביב, אבל עדיין נוגע. מכאיב. כשהכנתי אותו פעם זה היה יותר תראפויטי עבורי, מקום מפלט. עכשיו.. זה הרגיש כמו לחטט בפצע ישן. לדחוף יד לקישקע איפה שיש אולכוס.
אז לא יודע אם נעכבמן יעשה עוד קאמבק אחרי החוויה הזו, אבל.. מי יודע.

מהפכת התקשורת

שמעתי לא מזמן בפודקאסט המעבדה של גיל מרקוביץ' (שכבר הוזכר פה בבלוג) את פרופסורה דפנה הקר שדיברה על חוסר הסובלנות שלנו כחברה לקבל את מי שרוצה פשוט להיות לבד, בלי בן או בת זוג. אנחנו מחליטים עבור כולם שהם צריכים להיות בזוג וככה מנהלים את החברה. וזה שיש אנשים שלא מתאים להם הסידור הזה, שאת השייכות הם מעדיפים להפנות לקהילה או חברים ולא משפחה גרעינית עצמאית, זה לא בא בחשבון. וזו אמירה מאוד מדויקת.
מאידך, אני מכיר כל כך הרבה מקרים של התערבות פרוגרסיבית, לפעמים אגרסיבית, של אנשים בחיי זולתם, שהובילה לזוגיות מאושרת ומצמיחה, ככה ש.. לא יודע מה דעתי בנושא.
ועוד כמה נקודות:
1. אז צורי חוזר. ומתוכנן גם קאמבק לנעבכמן.
2. היתה לי התלבטות אם לא לעשות את זה הפוך. שהגבר הוא המניפולטור והאשה יוצאת לדייט, סתם כדי לשבור את ההבניה וכל השיט הזה. אבל את נאורה אני לא מספיק מכיר ועל הרעיון צורי ישב בול.
3. אני מתלבט אם לעשות לזה פרק המשך. אשמח לחוות דעת לכאן או לכאן.

עיניים, סרטון חדש

רציתי לשפר את תיק העבודות שלי, ועל הדרך ללמוד את Duik, שזה פלאגין מגניב שמאפשר לעשות ריג באפטר אפקטס (מי שלא הבין כלום זה לא כזה חשוב), אז יצא לי מזה סרט קטן.
חלק מהתהליך היה פניה לפייסבוק בבקשת רעיונות עם הדמות שכבר היתה לי בראש. זה הלך ממש מגניב.
למרות רגעי המשבר תכל'ס היה כיף להכין אותו, והבנתי סוף סוף למה בערך 95% מהסיפורים משלבים רומנטיקה - נורא כיף להכניס את זה.
ולסיום אני אוסיף שיוני שלמון, שהרבה בזכותו נהייתי אנימטור, כתב פעם בבלוג שלו "שוליית הקוסם" שעבור רוב הבצלאלניקים, הסרט גמר שלהם זה הסרט האחרון שלהם. וואו, כמה מוטיבציה זה נותן לי.. :) תודה שוב יוני!
ותודה גם לאייל כירורג, שבאיזה שיחת טלפון אמר לי שלהיות פרילנסר זה לדעת לבוא לעבוד גם כשאין עבודה.
תהנו!