כל הזכויות שמורות לחגי נוימן

כל הזכויות שמורות

יום שלישי, 26 בנובמבר 2019

"מי שמך?! " - ביקורת הסרטים של הבלוג. והפעם - פרק 3 בעונה 4 של ריק ומורטי.

ריק ומורטי זו הסדרה הראשונה שגרמה לי לצפות בפרק שלה עוד פעם מיד אחרי שגמרתי לצפות בו בפעם הראשונה. היא הסדרה הראשונה מאז התיכון, שאז היה לי וידאו ומעט מאוד ברירה, שצפיתי בה יותר מפעם אחת. 4 כמעט, למעשה. ואני בנאדם עם עבודה וילדים.
אני בהחלט פאן.
אז נחמד לי פעם ראשונה לכתוב ביקורת.
לעסק.
זהירות, ספוילרים.
ריק ומורטי זו סדרה מלאה ברפלקציה - דיבור של היוצרים על עצמם ויצירתם דרך הסדרה. בדרך כלל ריק, היודע כל, הוא זה שמביא את הרפלקציה (כשהוא אומר שהרשת רצו עוד פרק עם כבלים בין מימדיים, כשהוא מסביר בפרומו למורטי ולשאר שזה רק פרומו, ועוד המון מקומות - למעשה, כבר בפרק הראשון, כשהוא אומר שהפרקים ימשיכו עוד המון שנים).
בפרק המדובר, עונה 4 פרק 3, הרפקלציה עלתה מדרגה.
נסדר את הפרק לפי סדר כרונולוגי:
מורטי רוצה לכתוב סדרה לנטפליקס על שוד. בת', היחידה בחיי ריק שאכפת לו מזה שהיא תאהב אותו, מזהירה אותו שאם הוא יהרוס למורטי את זה הוא יהיה בבעיה. אז כדי לא לאבד את מורטי, שהיום אנחנו יודעים שריק צריך אותו לא רק כמעיל הסוואה אלא כי הוא רוצה בקרבתו, ריק מתחיל משימת שוד שמגחיכה לחלוטין את כל ז'אנר השוד, ובכך לגרום למורטי לרדת מהנושא בעצמו (תכלס, הוא יכל להשתיל לו את הרעיון בחלום כמו בפרק 2 עונה 1, אבל ריק, הווי אומר, הכתובים הרמון ורוילנד, בטח רצו אתגר חדש). אחרי שריק מגחיך לחלוטין את הז'אנר, מורטי "נזכר" שיש לו פגישה בנטפליקס על הסדרה, וריק כמובן מפציר בו שילך מיד. מורטי מגיע למשרדי נטפליקס, אבל תוך כדי הפיץ' הוא מרגיש שזה מטופש ועוזב את כל הרעיון, וכך ההרפתקאות שלהם ממשיכות לעוד אלפי שנים.
אני לא מרגיש שאני לוקח הימור גדול מדי כשאני משער שכל הפרק הזה נובע מפניות שנעשו לדן הרמון, אחד הכותבים (ואולי גם לג'סטין רוילנד, הכותב השני והמדובב הראשי) לכתוב להם סדרות, או לחילופין, בעקבות רעיונות שהיו למי מהשניים לכתוב סדרה בז'אנר סטנדרטי יותר מאשר סיי פיי אנימטיבי סאטירי למבוגרים, והרמון, שאת ריק ומורטי בקושי כותב בגלל בעיית השתייה שלו, התלבט אם להשקיע בזה זמן. ואולי הוא כבר השקיע בזה זמן, וניסה גם שם.
אבל הדמות של ריק, שמבטאת יותר מכל את הבוז שיש להרמון ורוילנד לרגיל, לשגרתי ולמקובל, לא נתנה להם לעשות את זה. הם יכלו לעלות על הסוס ולהיות במקום של הגדולים, עם סדרות גדולות והמון כסף. אבל, הם לא יכולים לעשות יצירה שהיא לא ריק ומורטי, או דברים בסגנון. זה פשוט נראה להם מטומטם מדי.
ועדין, הפרק, הוא על שוד. הוא עשוי כמו פרק שוד, עם טוויסטים טיפשיים כמו של סרט שוד, וכל המניירות הנלוות.
במילים אחרות, אמנם הם לא יכולים, מנטלית, לכתוב סדרה "רגילה", אבל הם עושים כל ז'אנר שהם רוצים או אוהבים דרך העיניים הציניות והסאטיריות שלהם. שזה דרך להשיג את מה שהם רוצים בכל זאת.
אני לא יכול שלא להזדהות עם זה - היכולת להיות כמו כולם וכך לחיות חיים נוחים יותר ופשוטים יותר היתה לי, פשוט.. לא מצאתי בזה עניין וזה דיכא אותי. הרגיש לי מטופש. הריק הפנימי שלי גם לא נתן לי להיות במקום בורגני. אם כי אני לא רואה דרך להרגיש את זה קצת דרך החיים שלי.
בקיצור, היה פרק בסדר, עם רעיון נסתר מאחוריו שהיה ממש מעניין.
_____________
אחת קטנה לסיום: יש את השוט שבו ברור שריק תכנן את הכל.
כן, ברור שזה מרפרר לפוזה הקבועה של השודד הראשי בכל הז'אנר. אבל לי זה גם הזכיר את הסרטון הקצר שבו רואים איך ריק משתמש במורטי הרובוט. 
אומר משהו? משהו על זה שריק תמיד רואה במורטי את הרובוט שהוא מתמרן, בדיוק כמו את כל העולם? אולי. 
ואולי זה ממש לא קשור.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה