כל הזכויות שמורות לחגי נוימן

כל הזכויות שמורות

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

קצת על צורי - הישרדות


היה ממש בא לי לעשות אחד על צורי. מה, לו לא מגיע?
ותיקי היישוב יודעים שלמעשה הוא היה הדמות המרכזית בקומיקס הראשון שעשיתי בפורמט הזה, קרי, עמוד סגור, דחקה על דברים שביום-יום, כשאז העמוד הזה עוד עיטר את אחורי העלון של ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" בנתיבות, ויצא לאור בזכות אריאל פינקלשטיין, שזה המקום לומר לו: תודה רבה! (וזה עוד אחרי שהייתי סקפטי ורפתי את ידיו: "מי ירצה עלון פה בכלל?") וגם לשים את הקומיקס ההוא.
נכון, הוא לא מצחיק במיוחד, חסר רלוונטיות להיום יחסית, חסר רגישות לאנשי גוש קטיף (מה אני אעשה שהדבר הכי מצחיק שהיה בישיבה באותו הזמן היה רצף האנשים המוזרים שפקדו את חדר האוכל של הישיבה עם כל מיני רעיונות הזויים? הלוואי והייתי צוחק על נושא פחות כואב. מה גם שאז עוד לא היה ברור מה יקרה בסוף), מצויר באופן חובבני מדי, ועדיין, זה קומיקס היסטורי. אז הייתי חייב. סוג של מוצג ארכאולוגי, אם תרצו.

על הדרך אני רק אומר כי הרבה תאוריות כבר שמעתי על היחס ביני לבין צורי ונעבכמן.
(חבר אחד שלי, לא נגיד את שמו רק נזכיר ששם משפחתו מעיד על היותו צאצא לשושלת משיח צדקנו ושמו הפרטי מעיד על חיבתו לבוץ,  טען שצורי הוא האלתר אגו, כמו בראד פיט ב"פייט קלאב", בינתיים נראה לי שהוא היה הכי קרוב)
בלי לדבר על זה יותר מדי, אני רק אומר שזה מאוד דינמי.
שבת שלום לכולם

אין תגובות:

פרסום תגובה