מחאת המילקי? Realy???

המחאה הנוכחית מתקראת, באופן אליטיסטי ומפונק להגעיל, מחאת המילקי. החלטתי להציב את העובדות כפי שאני רואה אותן:

מילקי – שילוב של עצמות בעלי חיים שעברו עיבוד כימי, או בקצרה, ג'לטין, עם חלב ואבקת חלב, מוצר שעבר קידום מכירות ונחשב "בריא" אף שרבים מאוד סובלים מאלרגיה אל החלבון המצוי בו, הלקטוז, ונוסף לו גוון חום, או בקצרה, פודינג, שמעליו נוסף 

הרבה שומן תעשייתי רווי ומוקצף, היא הקצפת, שיחד עם חומרים משמרים יוצרים מעדן הממותג כפינוק הישראלי באמצעות דוגמניות פרובוקטיביות. ה"מילקי" נחשב לפינוק האולטימטיבי בעיקר בצבא ההגנה לישראל.

ישראל – מדינה צעירה בעלת חברה שסועה במיוחד ושוק ריכוזי למדי, שתקציב הביטחון שלה עומד על למעלה משליש (אם מחשיבים את החזרת החובות הקבועה שישראל מבצעת אחר ההלוואות שהיא לוקחת על מנת לממן מבצעים צבאיים וכד'). הדבר מתבטא בגובה המיסים, כמובן. כמו כן, ישראל נמצאת במקום ה-13 בעולם מבחינת צפיפות האוכלוסין. היא גם המקום היחיד בעולם שאחת משכנותיו היא שטח אדמה שאין עליו בעלות מדינית ברורה, הלא הוא יהודה ושומרון, ושטח זה מכיל אוכלוסייה עוינת לה, הפלסטינים. גם שכנותיה האחרות של ישראל מכילות רוב של אוכלוסייה העוינת אותה. חשוב לציין כי אזרחי ישראל, המגדירה עצמה כיהודית, עדיין סובלים מטראומה שחלה לחלק מסביהם במהלך השואה, ניסיון השמדת העם היהודי במלחמת העולם השנייה, כתוצאה מהנהגת תורת הגזע שצמחה בברלין.

ברלין – מטרופולין משגשגת בלב המדינה החזקה ואולי העשירה באירופה, ואחת מהמדינות החזקות והעשירות בעולם כולו, גרמניה. נחשבת לפנינה ייחודית ברב התרבותיות שלה ובשירותים שהיא מספקת עבור תושביה. ברלין מאפשרת לישראלים ללמוד בה בחינם בעקבות רגשי אשמה על השואה שחולל העם הגרמני לעם היהודי במלחמת העולם השנייה, שיצרה לרבים בעם היהודי בין השאר גם קשיים כלכליים.

קשיים כלכליים – דבר הניצב בפני רוב האורגניזמים בבואם להגשים את שאיפותיהם, בעיקר אלו החומריות. בקרב בני האדם, קשיים כלכליים מצויים יותר אצל אנשים שנולדו למשפחות בעלות הון קטן יחסית, אצל אנשים שאינם מנהלים נכונה את ההון המצוי בידיהם, ואצל מי שבעקבות מקרים מצערים איבדו מכספם עקב היעדר הכנסות מסוים או הוצאות פתאומיות גדולות. קשיים אלו יהיו חמורים יותר בתקופות של מיתון כלכלי, כמו זה הפוקד את העולם בשנים האחרונות. האמונות הדתיות השונות – יהדות, נצרות, אסלאם, קפיטליזם – ממלאות את ליבות מאמיניהם אמונה שיבוא יום בו לא יהיו קשיים אלו קיימים יותר, אחר שיבוא המשיח/ יתנו ליד הנעלמה ולכוחות השוק לסדר את הכול, יום בו תכלה מהעולם הבכיינות.

בכיינות – נטייה של בני אדם להתלונן על מצבם באופן לא פרודוקטיבי בעליל. לעיתים מדובר בחוויה קתרטית בלבד, דבר הנחשב לחיובי בעיני הפסיכולוגיה, ולעיתים הדבר גולש מעבר לכך – למחאות תקשורתיות. בבכיינות, האדם איננו מנסה לברר את חולשותיו ומתוך כך לחשוב כיצד לשפר את המצב המטריד אותו, אלא רק ידבר על כמה שהמצב קשה ועד כמה המציאות כולה פגומה ולא הוגנת ולכן אין תקווה, כמו בשיר כלשהו של האמן דודו טסה. בסופה של בכיינות טובה מקובל לפנק את עצמך בגביע מילקי.