כל הזכויות שמורות לחגי נוימן

כל הזכויות שמורות

יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

אחת, אחת שתיים, ניסיון

התחלתי בפורמט נסיוני של הקומיקס. ההבדל העיקרי הוא שהוא קצת בהמשכים. אשמח לדעת אם זה מספיק מעניין כדי שאני אמשיך או לחדול ולחזור פחות או יותר לפורמט הקודם.

אז חשובות לי התגובות הפעם.

בברכת "נהנתם ספרו לחבריכם לא נהניתם ספרו לי ובכל מקרה ספרו לי בעצם"



(זה בעקבות עושק שעברתי באחת מחברות הסלולר. כדי לא להכפיש אני לא אגיד שממנה גזלו את צבע המאבק בגוש קטיף)

4 תגובות:

  1. אחי, אהבתי לגמרי!

    שונא חברות סלולר וזה עשה לי טוב :) למרות שהפרצוף של המוכר נהיה שטני בצורה מחרידה משהו..
    אהבתי כרגיל את הרקעים הממושמעים ושימת הלב לפרטים, אין אתה גדול אחי, תמשיך עם זה!

    השבמחק
  2. אכן ככה זה עובד... אהבתי.
    היה משהו בשילוב הצבעים בפריים הראשון שהיה לא לגמרי נעים לעין, אבל אולי זה תורם לאוירת התיעוב של החברות שאותה הקומיקס מציג..

    נעם ג.

    השבמחק
  3. תראה גבר
    זה יפה אבל אין פה את הפאנץ' שהיה לך בסוף כל קומיקס. לא יודע אם זה מכוון. בכל מקרה זה מרגיש כזה שזה נעצר באמצע. גם אם אתה רוצה לעשות סדרה בהמשכים לדעתי אתה עדיין צריך שכל פרק יעמוד בפני עצמו! בהצלחה!

    השבמחק
  4. ניומן אני פחות או יותר עם דרשן, אין ספק שאתה מוכשר בטירוף, וזה באמת אנטי-סלולר כמו שכולנו אוהבים... אבל קודם כל הנושא הזה קצת שחוק,
    אבל משהו פה קצת חסר כזה, זה מצחיק, אבל אני רגיל לצחוק יותר כשאני קורא את הקומיקסים שלך.
    בכל זאת, אני מאמין שעוד יצא משהו, הקונספט של היום-יום יכול להיות מגניב לאללה, אתה רק צריך להגיע אליו (תחשוב אורי חזקיה כזה).

    ובנוגע לצבעים: אל תקשיב לנעם, הוא עיוור צבעים. אה, בעצם גם אני... :-)

    בהצלחה!

    השבמחק